הכתיבה המלמדת

מתוך Knowledge

הכתיבה המלמדת היא תופעה חדשה ומיוחדת. זו כתיבה המשמשת על מנת לבחון את רעיונותיו של הכותב ובהמשך כדי לשפר את רעיונותיו. בתהליך כתיבה זה, אנו משנים את רעיונותינו במהלך הכתיבה, או אנו בוחנים את רעיונותינו בעזרת הכתיבה. הכתיבה המלמדת איננה פתרון של בעיה או של צורך כלשהו, אלא תגלית חדשה ומהפכנית הפותחת אופקים חדשים למשמעות הכתיבה. עוצמתה הייחודית של הכתיבה מתגלית במיוחד בתחומי פעילות שונים בתרבות האנושית, בהם הכותב מבצע תהליכי עיבוד נתונים לצורך החשיבה. (פרופ' יהושפט גבעון)

אנו נמצאים בתקופה רבת שינויים ותמורות, תקופה בה ידע נחשב לגורם בעל חשיבות רבה בכל תחומי החיים שלנו. ההתלהבות ממערכות המידע הממוחשבות מוסיפה בלבול. במקביל להתלהבות זו, חל שינוי בתרבות שלנו ביחס לדעת, לידיעה וללמידה. קל להשתכנע שהטלביזיה במידע הוויזואלי שלה מסוגלת כביכל לספק את כל המידע הדרוש כדי לרכוש ידיעה ודעת ולשמש תחליף לספרים ולסביבות ההוראה המקובלות. התרבות שלנו מורידה את רמת הסף של דרישותיה לגבי הידיעה לרמת השגת מידע ועוד מידע קונקרטי ויזואלי המתאים לשידור בטלביזיה. אם הטלביזיה לא מספיקה לשם כך, מאגרי המידע, כך חושבים רבים, יספיקו.

מערכות המידע הממוחשבות, ובמיוחד אלו הניתנות להשגה באמצעות דפדפני האינטרנט, נמצאות היום במוקד ההתעניינות תוך כדי הפצת בלבול בין מייצגי המידע, המידע והידיעה בקרב אוכלוסיות הלומדים והמורים. אם כל מהותה של ההוראה הוא בהספקת מידע ואם כל מהותה של הידיעה הוא עיבוד מידע, הרי שאין צורך בהוראה. זו לא הטכנולוגיה שגורמת לשינויים האלה, אלא התרבות שמוותרת על התמודדות עם הוראת דעת ומתן סיכוי לידיעה של דעת לכלל האוכלוסייה ומספקת להם בידור ומידע כתחליפים. תרבות כזו מוותרת על ההוראה, כמו על הידיעה.

התרבות מבוססת קריאה וכתיבה מאופינת לדעת ניל פוסטמן בשליטה עצמית, דחיית סיפוק, כושר חשיבה מושגי ורציף, המשכיות - עבר ועתיד, הגיון וסדר היראכי. המילה המודפסת הביאה את היווצרות ההגיון, המדע, החינוך, הטכנולוגיה וה-Civilite. פוסטמן מצר על שהדיון בטלוויזיה הוא רדוד וזאת גם כאשר הנושא חשוב כמו בחירות לנשיאות, לא מתקיים דיון ממשי בין המועמדים. הדרך שהטלוויזיה מציגה נושא היא דרך של סיפור. נושא בחדשות מוצג כסיפור בן שלושים עד מאה ושמונים שניות ובממוצע פחות מדקה. הכול מוצג כמו תוכנית בידור. אנחנו בעידן עיסקי הבידור והשעשועים. הטלוויזיה מתקשה להציג עבר ועתיד והיא מדיום המרוכז בהווה. הטלוויזיה מבטאת את עיקר התוכן בדימויים חזותיים ולא באמצעות השפה.

קישורים חיצוניים

• פרופ' יהושפט גבעון,הכתיבה כנקודת מוצא לאינפורמטיקה בחינוך, המרכז לאינפורמטיקה, מכללת בית ברל.
• פרופ' יהושפט גבעון, דעת, ידיעה ומידע בסביבות הוראה, בית הספר ללימודים רב-תחומיים מכללת בית ברל.
• ניל פוסטמן, ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית ברשת, בעברית.