ידיעה ומידע

מתוך Knowledge

לומד צריך לדעת מראש שהוא לומד דעת ולא רק אוסף מידע. אם אין לו מושג מה זאת דעת, לפחות מבחינת היותה סיפור נסתר המתגלה על-ידי תהליך מורכב של חשיפת תבניות, הכללות, השערות והפרכות, הוא לא ינסה להגיע מעבר לידיעת העובדות שסופקו לו. כאשר הלומד יודע שהוא עסוק בלמידה שהיא יותר חקירה מדעית או בלשית, מאשר איסוף של תשובות, הוא נזקק לרמזים, כלומר לחקור ולגלות דעת ולהשיג אותה בידיעתו מבעד לפיסות המידע.

אנו נמצאים בתקופה רבת שינויים ותמורות בה מידע נחשב לגורם בעל חשיבות מירבית בתחומי חיים שונים. ההתלהבות ממערכות המידע הממוחשבות מוסיפה בלבול. במקביל להתלהבות זו, חל שינוי בתרבות שלנו ביחס לדעת, לידיעה וללמידה. קל להשתכנע שהטלביזיה - במידע הוויזואלי שלה - מסוגלת לספק את כל המידע הדרוש כדי לרכוש ידיעה ודעת, ולשמש תחליף לספרים ולסביבות ההוראה. בצורה זו, התרבות שלנו מורידה את רמת הסף של דרישותיה לגבי הידיעה לרמת השגת מידע ועוד מידע קונקרטי המתאים לשידור בטלביזיה. אם הטלביזיה לא מספיקה לשם כך, "מאגרי הידע" יספיקו.

מערכות המידע הממוחשבות, ובמיוחד אלו הניתנות להשגה באמצעות דפדפני האינטרנט, נמצאות היום במוקד ההתעניינות שלנו תוך כדי הפצת בלבול בין מייצגי המידע, המידע והידיעה בקרב אוכלוסיות הלומדים והמורים. אם כל מהותה של ההוראה הוא בהספקת מידע, ואם כל מהותה של הידיעה הוא עיבוד מידע, הרי שאין צורך בהוראה. זו לא הטכנולוגיה שגורמת לשינויים האלה, אלא התרבות שמוותרת על התמודדות עם הוראת דעת ומתן סיכוי לידיעה של דעת לכלל האוכלוסייה ומספקת להם בידור ומידע כתחליפים. תרבות שכזו מוותרת על ההוראה, כמו על הידיעה.

מקור

• פרופ´ יהושפט גבעון, דעת, ידיעה ומידע בסביבות הוראה, בית הספר ללימודים רב-תחומיים מכללת בית ברל.